שונות בדוחות פתולוגיים של סרטן הערמונית

ממצאים מסקר בינלאומי של פתולוגים משנת 2025

מהו דוח פתולוגי בסרטן הערמונית

דוח פתולוגי הוא מסמך רפואי המסכם את ממצאי הבדיקה המיקרוסקופית של דגימת רקמה מהערמונית, לרוב לאחר ביופסיה או ניתוח. הדוח מתאר את סוג התאים, מבנה הגידול, היקפו, ודרגתו, ומספק מידע חיוני להבנת מאפייני המחלה וקביעת הטיפול.

מטרת הסקר שפורסם בכתב העת Histopathology

המאמר מציג תוצאות של סקר בינלאומי שבו השתתפו 175 פתולוגים, חלקם מתמחים בפתולוגיה של מערכת השתן וחלקם פתולוגים כלליים.

הסקר נועד לבדוק כיצד מדווחים בפועל ממצאים פתולוגיים בסרטן הערמונית, ועד כמה קיימת אחידות בין פתולוגים ממדינות, מסגרות עבודה ורמות ניסיון שונות.

נקודות שבהן קיימת הסכמה רחבה

על פי הסקר, ברוב המקרים קיימת אחידות בנושאים הבאים:

• ברוב המעבדות מדווחים גם ציון גליסון וגם קבוצת דרגה (Grade Group)

• אחוז גבוה מהפתולוגים מציין את נוכחותו של מבנה קריבריפורמי בדגימות

• קיימת הסכמה רחבה שאין לדרג קרצינומה תוך-צינורית מבודדת כאשר אין גידול חודר נלווה

ממצאים אלה משקפים יישום נרחב של קווים מנחים מקצועיים מקובלים.

תחומים שבהם נמצאה שונות משמעותית

לצד ההסכמות, הסקר מצא הבדלים ברורים במספר נושאים חשובים:

חישוב היקף הגידול בביופסיה

חלק מהפתולוגים מחשבים את היקף הגידול כולל אזורים תקינים שבין מוקדי הגידול, ואחרים מחשבים רק את שטחי הגידול עצמם. שתי השיטות מקובלות, אך הן עשויות להוביל להערכות שונות של נפח הגידול.

דיווח על אחוז דפוס 4

מרבית הפתולוגים מדווחים על אחוז דפוס 4 בביופסיות, אך קיימת שונות בשאלה מתי לדווח עליו וכיצד לכמת אותו, במיוחד כאשר קיימות דרגות גבוהות יותר באותה דגימה.

מהו "דפוס 4"?

בדוח פתולוגי של סרטן הערמונית, הפתולוג מתאר כיצד תאי הגידול מסודרים במיקרוסקופ. דפוס 4 הוא תיאור של מבנה תאים שנחשב מתקדם יותר מדפוס 3, אך שונה מדפוסים מתקדמים יותר. כאשר מצוין אחוז דפוס 4, הכוונה היא לחלק היחסי של הגידול שמורכב מתאים במבנה זה. מידע זה מסייע בהבנת דרגת הגידול.

דיווח כאשר מספר גלילים נשלחים יחד

כאשר כמה גלילי ביופסיה עם דרגות שונות נשלחים באותה מבחנה, חלק מהפתולוגים נותנים דרגה כוללת לכל הדגימה, ואחרים מדרגים כל גליל בנפרד. גם כאן נמצאה שונות בין פתולוגים ובין אזורים גיאוגרפיים.

קרצינומה תוך-צינורית וממצאים גבוליים

הסקר הדגיש הבדלים באופן האבחון והדיווח של ממצאים כמו קרצינומה תוך-צינורית של הערמונית (IDC) ונגעים גבוליים אחרים. נמצאה שונות בשימוש בצביעות אימונוהיסטוכימיות ובשאלה האם לשלב ממצאים אלו בדירוג הכולל של הגידול, במיוחד כאשר הם מופיעים לצד גידול בדרגה נמוכה.

ממצאים לאחר ניתוח ערמונית

גם בדגימות לאחר כריתה מלאה של הערמונית נמצאו הבדלים בדיווח:

• האם לדווח על אחוז דפוס 4 בכל מקרה

• כיצד להגדיר מרכיב קטן של דרגה גבוהה

• האם לקבוע את הדרגה לפי הגידול הדומיננטי או לשלב כמה מוקדים שונים

הבדלים אלו היו קשורים להכשרה ייעודית, סוג המסגרת הרפואית והמיקום הגיאוגרפי.

לסיכום

הסקר מראה כי בתחום פתולוגיית הערמונית קיימת הסכמה רחבה בכמה נושאים מרכזיים, אך גם שונות משמעותית בפרטים חשובים של אופן הדיווח.

הבדלים אלה משקפים גישות מקצועיות שונות והיעדר אחידות מלאה בין גופים והנחיות, ומדגישים את המורכבות של האבחון הפתולוגי בסרטן הערמונית.

קישור למאמר Histopathology 2025