שאלות נפוצות לגבי חוות דעת שניה לביופסיה

מה כוללת חוות דעת פתולוגית נוספת?

תשובה:חוות דעת שנייה בפתולוגיה היא בדיקה חוזרת של דגימת הרקמה (השקופיות מהמיקרוסקופ – ה"סליידים") על ידי פתולוג מומחה נוסף.הפתולוג בודק את הדגימה מחדש ומוודא שהאבחנה תואמת לממצאים בפועל.במקרים מסוימים ההבדל בין שתי דעות יכול לשנות את מהלך הטיפול כולו.

לעתים האונקולוג המטפל הוא זה שמפנה את המטופלים בכדי לוודא שהאבחנה נכונה, ולעתים אלו המטופלים עצמם או בני המשפחה שיוזמים את בקשת חוות הדעת השניה לביופסיה, בכדי לקבל שקט נפשי לגבי האבחנה והטיפול.

מתי כדאי לבקש חוות דעת שנייה לביופסיה או לפתולגיה של הניתוח?

תשובה:לא כל המטופלים צריכים חוות דעת שנייה. במקרים ברורים מאוד, האבחנה הראשונית עשויה להיות מספיקה ולתת את הבטחון הנדרש להמשך הטיפול.

מומלץ לבקש חוות דעת שניה מפתולוג מומחה במיוחד במצבים הבאים:

• כאשר האבחנה לא חד-משמעית:

  אם בתשובת הביופסיה נכתב:

  - "נגע חשוד" (suspicious lesion)

  -  "ממצא גבולי" (borderline lesion / borderline atypia)

  - "א-טיפיה קלה / מתונה / חמורה" (mild / moderate / severe atypia)

  - "לא ניתן לשלול ממאירות" (cannot rule out malignancy)

  - "מוקד חשוד לתהליך נאופלסטי" (focus suspicious for neoplastic process)

  - "תמונה היסטולוגית לא חד משמעית" (non-diagnostic / indeterminate)

  
  

  ביטויים כאלו אינם טעות — אלא ביטוי זהיר של פתולוג שמזהה ממצא שאינו חד-משמעי.

  דווקא אז חשוב במיוחד שעין נוספת תבדוק.

• 
  

• כשמדובר באבחנה נדירה, מורכבת או חריגה:

  - גידול נדיר שלא שכיח בגיל, במיקום או במין המטופל

  - ממצא שלא תואם את התמונה הקלינית או ההדמייתית

  - גידולים מסוגים נדירים (סרקומות, גידולי תאי עצב, גידולי רקמות רכות, גידולים נוירואנדוקריניים)

  - מקרים בהם הפתולוג לא הגיע למסקנה ברורה

  - לפני התחלת טיפול משמעותי כמו ניתוח, כימותרפיה או הקרנות
  

חוות הדעת הפתולוגית מכוסה ע"י רוב חברות הביטוח הרפואי הפרטי בישראל.