חוות דעת פתולוגית שנייה בביופסיה של הערמונית – מחקר חדש מראה כי הערכה חוזרת משנה את התמונה הקלינית
- ליבי
- 9 בנוב׳
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 11 בנוב׳

האבחנה הפתולוגית של ביופסיית הערמונית היא הבסיס לכל החלטה טיפולית, החל במעקב בלבד ועד לטיפול קרינתי או ניתוח. נביא כאן סיכום של מחקר אשר הראה כי למרות הסטנדרטיזציה הגבוהה בבדיקות, ייתכנו הבדלים בפרשנות בין פתולוגים שונים, במיוחד במקרים גבוליים או בדרגות ביניים של Gleason
מחקר רחב־היקף שפורסם בשנת 2022 בכתב העת Virchows Archiv בחן למעלה מ־1,300 ביופסיות ערמונית שנשלחו לבדיקה חוזרת על-ידי פתולוגים מומחים בתחום האורולוגי.
נמצא כי בכ־34% מהמקרים השתנה דירוג הגידול (Grade Group) בעקבות ההערכה השנייה.
במקרים רבים, שינוי זה הוביל לעדכון בתכנית הטיפול: לעיתים הוחלט על גישה שמרנית יותר, ובאחרים נדרשה התערבות מוקדמת ומדויקת יותר.
מדוע מתרחשים פערים באבחון?
ההבחנה בין תבניות Gleason 6 ל-7 עשויה להיות עדינה ולהסתמך על ניסיון קליני נרחב.
שונות באיכות הדגימה, במספר הליבות ובאופן הצביעה עלולה להשפיע על הקריאה.
חלק מהגידולים מציגים מאפיינים מורפולוגיים מורכבים (כגון cribriform growth או intraductal carcinoma) הנדרשים לזיהוי מדויק בידי פתולוג מומחה.
המחקר הדגיש כי במרכזים בעלי התמחות אורולוגית, אחוז ההתאמה בין ממצאי הביופסיה לבין תוצאות הניתוח גבוה משמעותית.
המשמעות למטופלים
האבחנה הפתולוגית קובעת את תכנית הטיפול, ולכן בדיקה חוזרת של דגימות הערמונית עשויה למנוע טיפול מיותר או להפך, למנוע דחייה של טיפול נחוץ.
חוות דעת פתולוגית שנייה מספקת אימות חשוב לאבחנה, ומחזקת את ביטחון המטופל והרופא בהחלטה.
מתי מומלץ לבקש חוות דעת שנייה
כאשר דו״ח הבדיקה כולל ניסוחים כמו “נגע גבולי” או “חשד לממאירות”.
כשקיים פער בין תוצאות ה-PSA או הדמיית MRI לבין ממצאי הביופסיה.
במקרים שבהם הומלץ על טיפול משמעותי — ניתוח, קרינה או כימותרפיה.
כאשר רוצים לוודא שהדגימות נבדקו בידי פתולוג המתמחה בערמונית.
לסיכום
חוות דעת פתולוגית שנייה בביופסיית הערמונית יכולה לשנות את ההבנה הקלינית בכשליש מהמקרים.
בדיקה זו פשוטה לביצוע אך בעלת השפעה מכרעת על דיוק האבחנה ועל בחירת הטיפול הנכון.
המסר ברור: לפני החלטה טיפולית משמעותית — כדאי לוודא שהאבחנה נבחנה שוב, בעיניים של פתולוג מומחה.
מסיכום המאמר:
In total, 1325 prostate adenocarcinomas were analyzed, and the Grade Group was changed in 452/1325 (34.1%) cases (359 cases were upgraded, and 93 cases were downgraded).
Diagnostic significance of reassessment of prostate biopsy specimens by experienced urological pathologists at a high-volume institution




